Powered By Blogger

יום שלישי, 3 באוגוסט 2010

פעם

הוא היה בפסגה, עבד כמו משוגע ונהנה מהתהילה, אך תמיד זכר שזה בזכותה.
גבר שאפתן, לא פחדן, כריזמה שמו.
גבר עם ביצים. גבר בקליפה, דקה כזו, שאוגרת בה את האישיות הנזילה שלו.

ויום אחד קרה מה שהכי פחד ממנו. הקליפה נסדקה,ואחר כך התרסקה לחתיכות קטנות, דוקרות, בלתי נראות. הותירה אותו אמורפי לחלוטין.

יושב שעות מול המחשב וכותב עליה למי שרק רוצה לשמוע.

פעם הוא היה עמוס עד הצוואר בטרדות של החיים.
ועכשיו החיים הם הטרדה העיקרית שלו.
אין לו פנאי לכלום, ויש לו פנאי לכל.

פעם.

פעם כשהיה אומר פעם, התכוון לפעם.

היום פעם זה לפני חודש חודשיים.

היא עזבה אותו ואת כולנו,
נשארה חיה בליבנו, והוא- גוויה נושמת.
עשוי מרסיסים, שהסיכוי להשלים אותם חזרה הוא אפסי. שבר כלי.
ועוד איזה כלי. כוכב בשמיים שהתרסק שאולה.

פעם אחר פעם, הוא ייזכר בעובדה שאין עוד פעם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה