Powered By Blogger

יום שני, 19 ביולי 2010

זה כואב וזה בבטן

זה כואב וזה בבטן. זה חייב לצאת אבל לא יודעת באיזו צורה. אולי שיר או ציור אולי סתם מכתב לא ממוען. אולי אני אצעק בכל הכוח, עד שאהיה צרודה. ואולי אני אמלא את הבטן באוכל עד שלא יישאר מקום בכלל בכלל.
ואולי אקיא הכל.

לכו תזדיינו בחורות יפות בחדר כושר, לעבור לידכן נותן לי הרגשה של צלוליטיס באף. מזיעות ועדיין נראות יותר טוב ממני אחרי שופינג וספר.

לכו תזדיינו בעלי כלבים, נמאס לראות אותם מקושטים מאובזרים ולבושים, ואם אתם כ"כ אוהבים אותם תרימו אחריהם את החרא.

לכו תזדיינו דוכני שייקים, 20 שקל לכוס שיש בה בננה תמר ותות אחד מקסימום שניים ופקאן שיכולתי לקנות בשלושה שקלים בשוק. תזדיין פקאן, אתה חוסם לי את הקש כל פעם.

זדיינו אנשים בחליפות על קורקינט חשמלי, אתם ניראים כמו ילד בן 6 שקנו לו מתנה ליומולדת, ושיישתוק עד שאבא חוזר מהעבודה בחו"ל.

לכו תזדיינו שחקני מטקות, באתי לים למצוא קצת שקט ולא כדי לעצום עיניים ולשמוע הד מאיים של כדור מעופף לעברי. נמאס שאתם ככ טובים בזה ולי אין כח לקום מהמגבת.

זדיינו מקבצי נדבות. אין לי שקל להשקטת המצפון. ונמאס לי לראות אתכם מקלפים פצעים מוגלתיים ולהרגיש שזה אשמתי.

לכו תזדיינו מוכרים גייז בחנויות מעצבים ששואלים אם אני שומרת נגיעה.

לכו תזדיינו ילדות בנות 15 עם סטייל של בנות 25. בעצם, אל תלכו, אתן צעירות.

לכו תזדיינו רוכבי אופנוע ונהגים שחושבים שזה מגניב לעצור על מעבר החציה ולגרום לי לעבור מבוך כדי להגיע לצד השני של הכביש.

לכו תזדיינו סלב שפוגשים ברחוב ומחפשים את המבט המתלהב שלי שכשאני מזהה אותם, קפצו לי אתם לא מגניבים ולא מעניינים אותי.

לכו תזדיינו, דודות זקנות שמעירות לי לשים לילד שמיכה, או כובע, או לספר לי שהוא נרדם בעגלה ולא נוח לו, או לשאול אם אני האמא. הוא פאקינג בלונד! מה נראה לכם?

זדיינו חתולי רחוב, אתם מקבלים מאנשים יחס יותר טוב משאני.

זדיינו חילונים שחושבים שיש מילים שאסור להגיד ליד דתיים. בוא נגיד ש- יורד לשכנה לעשות מצווה, לא יישמע רע לאף אחד אצלנו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה